ספל קפה

הפרעת אישיות גבולית //
#קעקועשלסיפור

שלי סיפרה לי שיש לה הפרעת אישיות גבולית. זו הפרעה שאצלה מתאפיינת בעיקר בשינויים קיצוניים במצב הרוח, בקושי בקשרים בין אישיים ובאימפולסיביות שמובילה להרס עצמי.
היא סיפרה לי שהיא מרגישה שכרגע היא זורמת עם ההפרעה. אמנם מטפלת בעצמה, אבל גם נותנת לה להיות נוכחת בחייה יותר ממה שהייתה רוצה.
זורמת איתה וצוללת איתה עמוק ולא תמיד, או יותר נכון, לרוב, לא מנסה להימנע מהדפוסים שהיא יוצרת בה.
ההפרעה היא חלק גדול מאוד מהחיים של שלי.
מסביבה יש אנשים שיודעים שתצליח לצאת מזה, יודעים שיש תקווה ומאמינים בה מאוד, למרות שהיא עדיין לא מאמינה בעצמה.

ישבנו ביחד ושמעתי את הסיפור שלה, וביחד הפכנו אותו לקעקוע שאומר הכל.

ציירתי לה דמות שצפה על המים, לא שוחה ולא טובעת, עם צל מאוד עמוק וגלים עדינים סביבה. רציתי לצייר אותה צפה כדי להמחיש את הזרימה וגם קצת תקווה- תמיד אפשר להתהפך ולהתחיל לשחות ולהחליט לעשות שינויים.
בתוך המים הוספתי גם דגי קוי שמסמלים עמידות, חוזק ושפע.

שלי, תודה על השיתוף! שמחתי לשמוע ולצייר לך את התחושות ❤️
@its.shelley ...

#קעקועשלסיפור
ברק לופן ז״ל
//

ברק, שהיה בעלה של דנה, נרצח בפיגוע האחרון בדיזנגוף בתל אביב.
ברק היה חותר קיאקים מדופלם, ספורטאי מצטיין ואבא מדהים.
ישבתי עם דנה וחשבנו יחד על קעקוע קטן שיתאר אותו.
רצינו לסמל את האהבה הגדולה שהיתה להם, את ברק, ולהוסיף משהו אופטימי וחי, שמזכיר את הדרך שלו- הגל.

הוא איתך תמיד, גם בלב, וכעת גם בפרק כף היד- ממש מול העיניים.

דנה, שמחתי להכיר אותך ולשמוע את הסיפור. נכנסת לי ללב בדרך שאי אפשר להסביר במילים.
❤️-⚡️-🌊

@danapeer ...

Dream on. ...

אני אוהבת לצאת להרפתקאות.
עזבו טיולים ומקומות גדולים, אני אוהבת להיות בתנועה גם בחיים האישיים, תמיד להתקדם, תמיד למצוא משהו להקים, חלק בעסק שלי לפתח, דבר חדש ללמוד. יש לי קוצים בתחת.
יצא לי לחשוב על זה לאחרונה.
זה בטח נראה מהצד שלעולם לא אצליח להשיג מנוחה. שלא משנה מה אעשה, תמיד יהיה לי יעד להגיע אליו- ואם כך, לעולם לא ארגיש מסופקת.
דיברתי על זה עם עצמי, ולמרות שמעולם לא הרגשתי שזה נכון, המחשבה הטרידה אותי.
ממש באותו הערב, יצאתי לצפות בהצגה שבסופה כולם שרו בכל רם את השיר ״עלינו ועל אהלינו״ של אהוד מנור.
וכולם ביחד אומרים: ״הולכים כדי לנדוד ולא כדי להגיע…״
שרתי איתם ביחד חזק ודמיינתי את עצמי נודדת לשום מקום אבל גם לכולם יחד. עם תרמיל על הגב ופרפרים בלב- העניין הוא הטיפוס,
הדרך היא היעד.

//
So where can I go now?
What can I do now?
Where can I find it?
Who's gonna show me the way?
@dennislloyd ...

קעקוע שלישייה
🌟🌜🌞
עידו, נועה וירדן הם שלישייה והם תמיד תמיד ביחד!
כשהיו קטנים, אמא שלהם נהגה לחפש אותם ביחד בפורים. באחת מהשנים הם התחפשו ביחד לשמש, ירח וכוכב.
כשגדלו, הבטיחו שאת הקעקוע הראשון שלהם יעשו יחד ❤️
קיעקענו שמש, ירח וכוכב- ועל כל אחד מהם צבענו את הגורם אליו הוא התחפש.

דפדפו לראות אילו מתוקים הם היו 🥹

@noa.avrahamm
@yarden__avraham
@ido_avraham8 ...

Tiny fine little ASS Burger 👅
תייגו מכורות 🍔 ...

קעקוע על תיאטרון
#קעקועשלסיפור
🎭

אבא של אלה את כל חייו הקדיש לתיאטרון, והיא, שכל חייה העריצה אותו, בעקבותיו התחילה גם לשחק והיום היא גם מלמדת תיאטרון!

הקעקוע הזה מזכיר לה את האהבה לאבא שלה ולמפעל החיים שלו.

ציירנו פה שתי מסכות תיאטרון בקו אחד- עם השפתיים שלי באמצע.
מיקמנו את הקעקוע ביד- מקום דינמי ומתהפך, כך שיהיה ניתן תמיד לראות את הקעקוע משני הכיוונים שלו.
וגם השפתיים משחקות כאן משחק חשוב: כשהיד ישרה הן שמחות, וכשהיד מתקפלת- רואים את החלק העצוב.

אלה, קעקוע רביעי שלנו כבר יחד! איזה מרגש! שמחה לפגוש אותך בכל פעם מחדש 🤩

@elka30 ...

לפעמים אני מרגישה שאני הנמוכה מנסה לקפוץ ולקטוף כוכבים, אבל רגע, אולי כדאי שפשוט אבנה חללית.
(הלכתי לעשות זאת, אעדכן) ...

קעקוע תאומות! 👭
#קעקועשלסיפור

עוד מהבטן דנה ונעה לא נפרדו.
החברות הכי טובות, תמיד צמודות ועושות הכל ביחד.
הם גם תמיד חלמו לעשות קעקוע משותף, של שתי בנות זהות מחזיקות ידיים.

בגיל 18, כשהלכו למכינה והיו רחוקות מאוד זו מזו, הן היו מדברות בטלפון ומשתגעות מגעגוע,
ומסתכלות על השמים.
״את רואה את הכוכבים?״
-״כן״
-״גם אני מסתכלת עליהם עכשיו״
וזה מה שהיה מחזיק אותן.

היום שתיהן חיילות, והחליטו להגשים את החלום- לקעקע תאומות זהות על פרק כף היד. הן החליטו להוסיף לו גם כוכבים כדי לבטא- לא משנה כמה רחוקות נהיה זו מזו, יש מה שמחזיק אותנו.

דנה ונעה, הקסמתן לי את הנשמה. איזה כיף היה אתכן!

@noa_beneraf @dana_beneraf ...

קעקוע שהוא תעתוע 🤭
#קעקועשלסיפור
//
רועי החליט שהוא רוצה לקעקע משהו שיכול להיראות שני דברים- תלוי איך מסתכלים על זה.
יש המון תמונות מגניבות בסגנון, אבל כמובן שאני לא לוקחת ציורים מאומנים אחרים והיה עלינו ליצור משהו חדש.
בהתחלה לא הבנתי מה הוא רוצה ממני, אבל הוא התעקש, וזה היה רעיון מעניין, אז זרמתי.
שאלתי אותו, כמו שאני שואלת תמיד- ״מה הסיפור מאחורי ההחלטה הזאת?״
ולא ציפיתי לתשובה כל כך עמוקה וטובה.
אני חייבת לעשות את זה.
אחרי שחשבתי קצת עם עצמי על הסיפור של רועי, עלה לי רעיון. פחדתי להגיד אותו בקול, רציתי לראות קודם שזה מצליח לי ושהציור נראה טוב, אבל בסוף פניתי אליו: ״יש לי רעיון, אבל לפני שאתה מתלהב, קודם צריך לבדוק איך זה נראה. אז לא לעוף על זה״
״נו???״
״אריה שהוא מדבר״
הוא חשב רגע.
״אני עף על זה! את חייבת להצליח״
אמאלה.

אחרי המוןןן עבודה וכיף הגענו לסקיצה המיוחדת הזאת. שניה לפני שקיעקענו אותה, ראיתי אותו עומד ומסתכל עליה ותוהה עם עצמו. ״מה יש?״
״אני אוכל סרטים אם זה אריה או מדבר״
״זה לא מה שרצית?!״
״זה בול מה שרציתי.״
״אז יאלה״ נתתי לו מכה והתחלנו לקעקע.
//

אם תמשיכו לדפדף כאן תראו סקר שערכתי בסטורי, עליו ענו אלפי עוקבים, ועדיין הגענו לכמעט שוויון בין אריה למדבר.
נראה לי שהצלחנו במשימה.
🦁⛰

תודה שאתם מוציאים ממני את הטוב בכל פעם מחדש.

@royporat ...

עידו כנראה מאוד אוהב את העבודה שלו.
הוא בא אליי עם מפתח הצינורות הזה בכיס, וביקש להפוך אותו לקעקוע.

@mei_heltai ...

קעקוע על פתיחות
#קעקועשלסיפור
//

אחרי כמה אירועים פחות נעימים שקרו לי בילדות נסגרתי ממש, ניתקתי קשרים עם חברים ועד היום לוקח לי זמן להיפתח לאנשים חדשים ולהכיר אותם מתוך המחשבה של מה הם יחשבו עליי, עד שהגעתי לתיאטרון.
אחרי כמה זמן הבנתי ששם אני יכולה לומר ולהתנהג איך שאני רוצה מבלי שישפטו אותי, וגם אם כן שופטים זה לא באמת משנה. המקום הזה באיזשהו מובן הציל אותי וגרם לי לפרוח ולהתפתח מילדה ביישנית שבקושי מדברת לאחת שעומדת על הבמה וכל העיניים עליה
הקעקוע זה בעצם זיכרון שלי למה זה משחק ומה זה היה ובתקווה יהיה בשבילי

שירה סיפרה לי שאחרי אירועים לא נעימים שקרו לה בילדות היא מאוד נסגרה, היא ניתקה קשרים עם חברים ואנשים קרובים ועד היום קשה לה להיפתח לאנשים חדשים וחושבת ממה שיחשבו עליה.
כשהגיעה לתיאטרון, הכל השתנה.
שם היא הבינה לאט לאט שזה מקום בו היא יכולה להתנהג איך שהיא מרגישה בלי שישפטו אותה, ושהיא יכולה להיות מי שהיא באמת.
את הגישה הזאת היא הצליחה להוציא גם לחיים מחוץ לתיאטרון, ואפשר להגיד שהוא מה שהציל אותה. הוא גרם לה לפרוח ולהתפתח מילדה ביישנית ושקטה לאחת כזאת שעומדת על הבמה ונושאת אליה עיניים.

ציירתי לה נערה בדמותה שיוצאת מתוך וילון של תיאטרון, הנערה אמנם ביישנית ועושה צעד מהוסס ואיטי, אבל היא זאת שפותחת את הווילון, בכוחות עצמה ומתוך רצון אמיתי. לעבור תהליך ולצאת אל אור הזרקורים.

שירה, שמחתי לקעקע עלייך תקופה כל כך משמעותית. בהצלחה בדרך החדשה
🖤
@shiradym ...